תעודות כחולות

לא טוב מה שקורה אצלנו בכפר, לא טוב כל הקיצוניות הזאת. אתמול שאל אותי האחיין שלי “דוד, למה מפריע לך כל כך שאנחנו יוצאים להפגנות ? זה בגלל מה שיגידו המערך שאתה עובד אצלם ?”. שטויות אמרתי לו, יבואו בחירות ושוב הם ירצו שאני יעבוד אצלם, ואם לא אז יש אחרים. זה בגלל התלמידים שמפגינים במקום ללמוד. “כן” הוא אומר לי, “הכפר שלנו צריך השכלה”. עזוב שטויות אני אומר, אם התלמידים לא ילכו לבית הספר הם יהיו פועלים, ופועלים עם תעודת זהות כחולה לא צריכים אותי בתור קבלן הסעות, ואז מאיפה תבוא לי הפרנסה ?
זה הכל בגלל התעודת זהות הכחולה הזו, כמו שאומרים החוואג’ה “נתנו לכם תעודת זהות ואתם מחזירים לנו בהפגנות טרוריסטיות מסוכנות וזריקות אבנים דעאשיות וחסימות כבישים שנועדו להשמיד אותנו”. וככה הם נעלבים ולא מבינים בכלל שכל ההפגנות זה בגלל התעודות זהות, כי תעודת זהות כחולה זה אומר שיורים לך ברגל ולא בראש או בגב, אז איך פתאום יורים בגב ? מה אנחנו אויב ? אלפיים שנה התפללנו שיכבשו אותנו אז מה קרה לתעודת זהות הכחולה ?
ואני לא מפגין, הסברתי לאחיין שלי, כי אני לא קיצוני, אני איש של פשרות. “אבל איזה פשרות דוד ?” הוא שואל ,“על מה נשאר לנו להתפשר ?” אל תתלהב אני אומר, זה לא התאוריות שלך באוניברסיטה ותקשיב לדוד שלך שהוא מומחה גדול למצב בפלסטין מרוב שהסיע פועלים כל יום לעבודה. אתה מבין, אם אנחנו פלסטינים אז יורים לנו בראש, ולאזרחים יורים ברגל, אבל אני ב-48, ירו לי כדור בביצים, שזה פשרה בין הראש לרגל, ומאז אני איש של פשרה בין אזרח לפלסטיני.